| מאת:: אילנה - במבה לרולי | תאריך: 22/12/2006 18:54 |
| נסיכת המרומים אליה יש בי עצב ענקי שתמיד מלווה אותי. כי לעולם לא השלים עם חסורנך ותמיד אמרתי שהצלחתי עם הילדה הזאת. שיש בך הכל. כל מה שלב יכול לבקש. יותר מזה לא צריכים. וחלמתי לזכות לראות אותך מתחתנת ושיהיה לך גם ילדים. רציתי שהאושר הזה ימשיך לזרום עם החיים. אבל יש למעלה אלוהים שלא מתחשב תמיד באחרים. ויש לו חשבון משלו. שאותו אנחנו לא מבינים. והוא אוסף לידו מלאכים. אני הולכת ותמיד את מהלכת בתוכי. עם החיוך הנוגה שלך. והציחקוקים שלך. המבט התוהה. את בחלל הזה שאני נושמת. ביקום הזה שאני קיימת. כל כך אוהבת אותך . ואני זוכרת שמעולם לא אהבת דמעות. תמיד אמרת אל תדאגי הכל בסדר. מה את דואגת לי כל כך. ואני כמו שאני תמיד דואגת. גם היום חושבת עליך מלאך . כל המילים בעולם לא יוכלו לתאר את הדמות האצילה שהיית. וכשאני כותבת לך נשמתי הטהורה אני דומעת דימעה אחר דימעה ואני תפקידי לנגב לעצמי את הדמעות. להתראות למאלך קסום ושלא תעלי על הדעת שיש מישהו אחד שהכיר אותך ולא אהב אותך. את האהבה הגדולה של החיים. מלכת החיים השממית להתראות אוהבת אותך במבה לרולי |
|
| עריכה | מחיקה | |