| מאת:: יובלי | תאריך: 14/05/2007 13:08 |
| כמעט שנה השנה הכי מהירה בחיים, השנה הכי עצובה בחיים, השנה הכי שמחה בחיים, השנה של הכי סוף והתחלה אל, מה הלכת? אל, מי מיהרת? אל, יה' ברחת? בשנה בו הפרח שלנו קמל ומת פרחים קטנים, מדהימים, נבטו ונוספו להם אל זר החיים. נשמה יפה, את שהיית לכולנו עמוד האש לפני המחנה כולם באמת אהבו אותך כל אחד בדרכו, אבל כולם הכי הרבה. נוחי לך ילדה על משכבך בשלום, ובאמת שלא יקרה לך כלום אם תבואי מדי פעם לבקר לנו בחלום. שימרי על עצמך! אם את כבר פה בחזרה, ואם את עדיין שם, תני בשבילנו לאחראים שם מילה אנחנו צריכים אותך, זקוקים לזכרך לא וויתרנו כשחיית, וגם לא נוותר, היום אולי אפילו יותר. אז הדבר הבטוח היחידי בחיים זה שיום אחד כולנו נמות, ונכון שאנחנו עוד רוצים להישאר את יודעת יש לנו מלא סיבות לא למהר כך שאם מהעולם הבא אי אפשר להתחמק בטוח ניפגש יום אחד, נתרגש, נתחבק ונתנשק? |
|
| עריכה | מחיקה | |