| מאת:: תמי-מעריב | תאריך: 15/08/2007 23:32 |
| אלוש שלי בצוצאי שבת האחרונה היתה זאת הפעם הראשונה שנכנסתי לאתר המיוחד שלך,וכפי שתיארתי לעצמי מהרגע הראשון נפתח סכר הדמעות ולא נפסק גם לאחר הצפייה באתר. הזכרונות שטפו אותי,וכל תמונה שלך ,כל חיוך שלך,רק הגבירה את המודעות לאבידה הגדולה של כולנו. גם עכשיו שאני כותבת לך ,אני נזכרת בעיניים היפות שלך,שלפעמיטם עצובות ולפעמים מלאות חיים ומלוותבחיוך נפלא. אני מתבוננת בתמונות מאירועים שונים שהיו לך בשנה האחרונה,ואומרת לעצמי,פרח יפה מלא חיים מי היה מאמין. בשמחת חיים כלכך גדולה,עם חיוך כמעט תמידי,נראית נפלא עם כוח הישרדות שלא ראיתי אצל אף אחד. מלאך שבא לעולם והביא עמו הרבה אהבה,אך גם הותיר אחריו חלל גדול. הנחמה היחידה הן הזכרונות והתמונות הנפלאות שלך,ואהבה גדולה שנותרה. אני מקווה שהאתר הנפלא והנהדר הזה, יביא לאמך,לאנג'לה קצת נחמה,לראות כמה היית נאהבת ואוהבת,ושגם לה וגם לשר יהיו שמחות ודברים טובים באמצע הדרך שינסו להקל ולא במעט את החלל שנותר מתגעגעת ואוהבת תמי טובה |
|
| עריכה | מחיקה | |