זה רק מתגבר ומתעצם
חזור לפורום
מאת:: קארין תאריך: 11/10/2008 22:21
זה רק מתגבר ומתעצם
אליה אהובה יקרה שלי,
לקח לי זמן רב לאזור אומץ ולכתוב לך הרי השיחות שלי איתך ברוחי, המחשבות עליך העמוקות והכיווצים בלב כשאת מרחפת מעלינו הם חזקים ו"חיים" מאד עבורי.
את כ"כ חסרה בחיוכך, באהבתך ואצלי זה רק מתגבר ומתעצם. הגעגוע העצום הזה. המחשבות עליך. הרצון לחבקך. ממש לא הספקתי מספיק. כילדות היו לנו תכניות גדולות ואימך המדהימה תמיד דאגה לעודד אותנו לחשוב בגדול. ועכשיו אני כל הזמן חושבת עליך וזה כ"כ מתגבר עם הזמן. וזה כ"כ מתעצם הכאב הזה. הגעגוע הזה.
אז את האמת לא ממש ידעתי כיצד להתמודד עם החור הכואב בלהיפרד ממך מבלי שהספקנו מספיק. איך אני ממשיכה בחיי ואת כך הלכת לנו? כשעזבת והיה כה קשה וכואב וכל כך הרבה בכי ועצב הבטחתי  לגבי (ולאבא) שלא אישבר ושאשמור על התינוק שברחמי, דבר שאחרי כל ההפלות שעברנו היה "משימת חיינו". כנראה שרק את יודעת מהיכן היו לי הכוחות לשמור. בשיחותינו בלילות הרגשתי לא נעים ממך שאני ממשיכה כאן ואת לא. אבל את בחיוכך המחזק... הרי אף פעם לא נפרדתי ביחד עם ההמון. אני תמיד איתך לבד. כשאני לבד, בעיקר בלילה. בין לבין הילדים. יושבת בוכה ומדברת איתך.
בטוחה אני שבעולם שם את עושה יותר מכולנו. מלאכית אמיתית ששומרת על כולם. אנג'לה המדהימה שומרת כאן ואת שם. שתי מלאכיות נשמות טהורות. האמת שרק אמא שלך "יישרה" אותי ונתנה לי את הדרך הנכונה להתמודד עם זה. והיא אפילו לא יודעת את זה. הספיקו כמה משפטים שאמרה לי כשפגשתיה וחיבקתיה חזק כשחשבנו עלייך. הרי את איתנו כל הזמן. אני יכולה להפסיק לתקשר איתך בהיחבא. בלילות. בבכי. האתר המדהים הזה שמקרב כל כך אליך. וזה כל כך מרגיע לחשוב שאת כאן. וכזו תחושת הקלה כשאימך אישרה לי שזה בסדר להרגיש אותך איתנו כל הזמן ולדבר עליך ואיתך כל הזמן מבלי להתחבא.
תודה לך אהובתי שאת נשארת ברוחך כה קרובה. מלאכית אמיתית עבורי שאני מרגישה אותה כה חזק בליבי ובמשפחתי.
הדבר האחרון שטרם שוחחתי עימך ורציתי לספר לך הוא על יהלי. על שני המקסים הרי עזרת לי לשמור למרות ההלוויה והפרידה הכואבת. על ההריון הנוסף מיד אחרי הלידה גם דיברנו. רתם נולד אך לא הצלחתי להתרגל לשם וכ"כ לא התאים לו. בגיל 3 חודשים שינינו בטקס בבית הכנסת את שמו ל"יהלי". עבורי זה שם שכ"כ מזכיר אותך. לא רק באותיות אלא גם "יהל" מפיץ אור בדיוק כמו שאת ידעת כה טוב להפיץ בקירבנו. הלוואי וילד זה ידע לאהוב את החיים כמוך, להיות חזק ואופטימי ומאושר כפי שאת לימדת אותנו. מאז ששמו הוא יהלי, הילד כה מאושר, מחייך, אחיו קוראים לו בשמו ואני רגועה ומאושרת. אני גאה שיהלי הוא חלק מאליה שכולנו הכרנו כה מושלמת.
אני מתגעגעת אליך כל כך. כמה שאת חסרה לי. נכנסת ללב כה חזק וזה כואב. והזמן, להיפך, רק מעמיק את הגעגוע העצום הזה ומחזק עד כמה לא הספקתי מספיק איתך. אז עכשיו המלאכים הם שנהנים מקסמך ואהבתך. ואני בטוחה שגם שם את האהובה על כולם.
אצלי הגעגוע רק ממשיך להתעצם ולהתחזק...
מחכה כבר ליום הולדתך. לבקרך.
אוהבת בכל ליבי. לעולמי עד.
ק.
עריכה | מחיקה