| מאת:: ענבר זינגל | תאריך: 27/10/2009 21:19 |
| ללא כותרת לאל היקרה אני זוכרת את היום בו ראיתיך בפעם הראשונה, הייתי ילדה חדשה בביה"ס, רק בת 10 ועם חזיה חדשה שלא ידעתי איך לסגור, ואת זו שנתת לי עצות איך לסגור החזיה. אני זוכרת שהייתי המומה מיופייך ומטוב ליבך ומחזה זה לעולם לא נעלם ממוחי. זו הייתה פגישה ראשונה בחברות ארוכה. לפני חודשיים, נודע לי כי הלכת לעולמך לפני כשלוש שנים, וימים שלמים היה לי קשה לעכל שאינך עוד, אני מאחלת לך שתכבשי את גן עדן ושתלמדי אותם את נסתרות ליבך ותחכימי אותם בחוכמתך, שתקבלי כנפיים לבנות מתחרה, ושעתידך יהיה יותר טוב מעברך. בראש השנה ביקרתי בקברך ושלחתי לך ברכות לאין ספור, ועדיין התקשתי להאמין כי אינך. אני מאחלת למשפחתך את כל הנחמה שבעולם, תהיו חזקים ותאמינו שהמלאכית נמצאת במקום טוב יותר ללא כאבים ,תרופות ובתי חולים. יהי שלום חברה... |
|
| עריכה | מחיקה | |