| מאת:: Guest | תאריך: 08/05/2011 20:46 |
| יום הזיכרון היום יום הזכרון ואני יושבת בבית וכואבת את הכאב של כל המשפחות ומרשה לעצמי להתפרק קצת. אימא כבר כמעט חודש מבקשת ממני להיכנס ולקרוא מה שיובל כותב לך. לא הייתי מסוגלת. לי זה כואב מדי. אבל היום עם כל הכאב שאני כבר חשה. החלטתי להיכנס ולראות. מתוקה שלי, אהובתי, אין יום שאני לא חושבת עליך ונזכרת בלילה האחרון שלי איתך נרדמות לצליליו של זאקיר חוסיין ומדברות על הטיול הבא שלנו בסיני. וואו... איזה כיף יכל להיות. נטלי. חברה שלי איבדה את בעלה לפני חודש והכאב שלה כל הזמן מחזיר אותי אליך. מקווה שאתם עושים חיים שם למעלה שלפחות המוות שלכם היה שווה משהו. אני לא יודעת מה היתה המשמעות שלך ושל יובל ל 11:11 אבל תמיד שאני רואה את השעה הזו על השעון, אני משום מה מברכת אותך : ״שתהיי בריאה״ כן... את! אז אני מקווה שאת בריאה שם למעלה. תשלחי סימן או סתם תבואי בחלום. הרבה זמן לא באת. התגעגתי. |
|
| עריכה | מחיקה | |