| מאת:: יובל ברק | תאריך: 24/04/2014 12:46 |
| בקשר אלייך כלום כבר לא מוזר אליוש שלי, מה שלומך נשמתי? אני לא יודע להסביר את זה אבל כל שנה בחודש אפריל משהו קורה ואת חוזרת אליי, אני ניכנס לאתר, רואה תמונות, את הסרטון ובוכה כל פעם מחדש. לא יודע למה אפריל, אבל אני רואה את הפעם האחרונה שכתבתי כאן וזה היה ממש לפי שנה. ממי שלי אני כל כך מתגעגע אלייך כל השנים, זה לא מרפה ולא נפסק, אני כל כך אוהב אותך. החיים מתקדמים, הילדים גדלים, יפים אבל משהו כל כך גדול נעצר אי שם בשבילי ב - 14/06/2006. היום ראיתי הרצאה מדהימה על מוזיקה ב - TED. את היית נהנית. משהו שם בסוף ההרצאה כל כך הזכיר לי אותך. טוהר המילה שכל כך אפיין אותך, שהיה כל מושרש בך, שהיה כל כך את. הסיפור הוא על מישהי בת 15 שאיבדה את הוריה באושוויץ, רק היא ואחיה בן ה - 8 נשארו. יום אחד הם הלכו במחנה והיא שמה לב שלאחיה אין נעלים. היא כעסה עליו ואמרה לו "אידיוט, למה אתה תמיד לא שומר על הדברים שלך? אלוהים אדירים" למרבה הצער זה היה הדבר האחרון שהיא אמרה לו, היא יותר לא ראתה אותו. האישה הזו ניצלה ושרדה, ביום שהיא יצאה מהגטו היא נדרה נדר אחד פשוט. והוא "אני לעולם לא אגיד משהו, שלא יוכל להיות הדבר האחרון והמכובד שאמרתי". את אליוש, לא שרדת אבל כל משפט, כל מילה וכל אות שלך היו טהורים, טובים ומכובדים להיות הדבר האחרון שתגידי. אוהב מאוד מאוד, יובלי זו ההרצאה ממוש http://www.ted.com/talks/benjamin_zander_on_music_and_passion/transcript |
|
| עריכה | מחיקה | |